אחד התפקידים של היקום הוא לקיים ובעיקר "להגשים" את תוכן התודעה שלנו על מחשבותיה ,דעותיה ואמונותיה. הוא משקף לנו את החשיבה שלנו על עצמנו, הוא המראה של כל המחשבות שלנו .
האדם חי את חייו, בוחר את בחירותיו מממש את אמונותיו המודעות והלא מודעות והיקום משקף לו זאת כדי שהוא יוכל לראות ולבחון את תוכן בחירותיו.
היקום כמו פורס לנו את התוכן של התודעה על מסך גדול. הוא כמו מצלמה שמצלמת את תוכן התודעה בכדי שנראה מה אנחנו מקיימים בחיינו ומה אנחנו מגשימים. הוא כלי עזר חשוב עבורנו אם נסכים לראות בו ככזה.
לא תמיד אנחנו מקבלים, אוהבים ומרוצים ממה שאנחנו רואים, מהמראה הזאת, , כי מבחינתנו היא לא משקפת אותנו כפי שהיינו רוצים להשתקף בעיני עצמנו… ולכן, לרוב אנחנו מעדיפים להתעלם ואף לשבור את המסך ובכך בעצם ,פיספסנו הזדמנות נפלאה לראות ולשפר את הקיים מבלי שנידרש לטלטלות נוספות וחזקות.
אנחנו ממשיכים לטעון כלפי היקום, כלפי האלוהים, כלפי בן הזוג, כלפי הילדים, כלפי הטבע ,כלפי המנהיגים וכלפי כל גורם חיצוני לנו כאילו ורק הם אחראים עלינו, על התכנים של התודעה שלנו , על מה שהגשמנו או לא הגשמנו, על האמונות שלנו ועל הבחירות שלנו.
אנחנו מעדיפים להפנות אצבע מאשימה החוצה כדי שלא נצטרך להתמודד ולהתמקד פנימה בעצמנו ובמורכבות שלנו. אנחנו גם תמיד יודעים ומרגישים בטוחים באשר למה שהאחרים צריכים לעשות ואיך עליהם לחיות. כשמדובר באחרים אנחנו כמו יודעים הכל. קל לנו יותר להתעסק עם מה שמתקיים בחוץ ולהתעלם ממה שמתקיים בפנים.
תהליך העצמה אישית וההתבגרות הרגשית הוא ללמוד לקחת אחריות אישית על חיינו ולהפסיק לטעון כלפי גורמי חוץ.. תהליך ההתבגרות שלנו הוא ללמוד לנקות את העדשות האישיות שלנו מהאבק שהצטבר עליהן עם השנים כדי לראות ברור יותר ובהיר יותר את מה שאנחנו מקיימים בחיינו.