רוחניות אינה קשורה לדת. רוחניות משמעותה לגדול אל הרוח, להזדכך,לזכך את הדחוס והגס שבתוכנו למעודן וזך יותר.
בתוך האדם ישנם שני כוחות פעילים, שתי אנרגיות שונות : – כוח אחד שתפקידו להעלות אותנו כלפי מעלה, ולזכך אותנו וכוח אחר שרוצה להוריד אותנו כלפי מטה. על האדם בכוחות עצמו לבחור,להתיישר ולהתאזן… המלאכה הזו לא פשוטה מכיוון שכוחות ההרס שבתוכנו ורוצים להשאיר אותנו למטה, הם חזקים, הם מפתים והם מניפולטיביים, הכוחות האלה משתמשים בכל מה שעומד לרשותם כדי למנוע ולחסום את ההתפתחות שלנו ולהקשות עלינו את האיזון שבו אנו חפצים. הכוחות האלו משתמשים גם במבנים הרגשיים שלנו, בפחדים שלנו ובפצעי העבר שלנו.
כאשר אנו מזדהים עם הפחדים שלנו, עם הרגשות הכואבים והמחשבות הנמוכות שלנו, אנחנו בעצם משרתים ומזינים את כוחות ההרס. ההזדהות שלנו עם המחשבות הנמוכות והמפחידות מעצימה אותן נותנת להן כוח ומנציחה אותן – ההזדהות זה הקיום שלהן .
היכולת של האדם להתבונן במחשבותיו אך לא להזדהות איתן מביאה להתפתחותו ולהעצמתו . כאשר האדם בורח מרגשותיו הכואבים ולא בא איתם במגע, הוא בעצם מנציח אותם. התבוננות ללא הזדהות ברגשות ללא הזדהות עם המחשבות המתלוות מפנה מקום לתובנות, לאור ולראייה בהירה שמראה לנו את המשך הדרך במסע שלנו.
הכוח הבונה שבנו לא מפתה ולא מניפולטיבי, הוא מה שהוא. הוא לא מחפש הזדהות, ולא מחפש זהות. הוא האור שבנו והוא ממתין לנו בסבלנות לבחור בו, להאיר את עצמנו ולגעת במשמעות .
היכולת של האדם לבוא במגע עם כל רגשותיו גם הכואבים ו וגם השמחים ללא הזדהות עם מחשבותיו היא תחילת ההתעצמות שלו.
ברשות האדם כל מה שדרוש כדי לגדול ולהתפתח רוחנית ולגעת במשמעות . אם יש לו רצון ,יהיה לו גם כוח נפשי לכך. רצון וכוח הם שני צדדים של אותו מטבע .
ללא רצון לא תהיה גדילה פשוטה ובתנאים מיטיבים . יהיו "תקלות" וסבל בדרך שיאלצו את האדם לשאול שאלות, לבקש לדעת ולרצות שיהיה אחרת.
ה"תקלות", ה"משברים" והסבל בכלל – הם אלו שדוחפים את האדם להתפתחות. המשברים כמו מבקשים אותנו לשבור הרגלים מקובעים.
כאשר האדם הולך עם העדר,לא שואף לדעת את עצמו ולא עוצר לרגע לשאול את עצמו מאין אני בא ולאן אני הולך, ולשם מה אני חי ומהי תכלית חיים, תהיה משמעות מועטה בחייו, הוא יתקשה לחוות שלווה ושמחה שאינן תלויה בדבר… הוא יתקשה לשהות במחיצת עצמו כי הוא לא מכיר את עצמו ואת העצמיות שלו, הוא יחווה ריקנות וימצא עצמו תלוי בגורמי חוץ שימלאו אותו.
התפתחות וצמיחה רוחנית מלמדים את האדם להישען על מקורותיו הפנימיים ללא תלות באחר. האדם לומד להיטיב עם עצמו, לומד לקבל ולאהוב את עצמו ללא תנאי, לקבל את האחר ללא תנאי.