על טוב ורע

על טוב ורע –

התיוג של המצבים או האנשים כ"טובים" או כ"רעים " חוסם זרימה והתפתחות, לא מאפשר "בהירות", לא מאפשר התבוננות ועומק, זה חוסם את הלב מלהיפתח.

עלינו ללמוד להתבונן, להשקיט את הפטפוט בראש, להשקיט את השיפוטיות של רע וטוב על מנת ליצור ראיה בהירה שתאפשר תובנה ותבונה.. השקט הזה, הוא זה שמאפשר את זה.

היכולת שלנו להתעלות מעל השיפוטיות והביקורת , מעלה מתוכנו דברים עמוקים שמיטיבים אתנו.
ללמוד להתבונן במציאות שלנו ובסביבה שלנו כפי שהם וללא שיפוט (שהוא סובייקטיבי תמיד) זו גדולתו של האדם וזה פותח לנו את השער לעצמנו. זה מאפשר את פתיחת הלב.
.

בקלות רבה ומתוך העדר מודעות ותשומת לב, מתוך הרגלים אוטומטים ומקובעים, אנחנו שופטים אנשים כטובים או רעים- מבלי שלקחנו על עצמנו ולו מעט אחריות לדעת או לברר מתוך איזה מקום הם פועלים ומתוך אלו אמונות הם מוּנַעים.

כשאנחנו שופטים ומבקרים, אנחנו כאילו והופכים להיות לרגע טובים יותר, נעלים יותר, חזקים יותר ובכך משהו במבנה הרגשי הפגוע שלנו כמו נרגע מעט .

אדם שלומד להיות בטוח במי שהוא ובמה שהוא, הוא גם לומד לא לשפוט  ולא לבקר . הוא לוקח אחריות על עצמו, על חייו, על רגשותיו ועל מעשיו שלו ולא על מעשיו ועל חייו של האחר. הוא יפסיק בהדרגה להיות מושפע , הוא יפעל אחרת וישפיע.