להיות במצב של הכרת תודה אינו קשור לחשיבה חיובית או להעמדת פנים שהכל בסדר כאשר זה לא באמת המצב.
להיות בהכרת תודה זה פשוט פיתוח היכולת "לראות בהיר יותר" ולהכיר בָּאֶמֵת של כל מה שזמין עבורינו בכל רגע נתון .
ללמוד להיות בהכרת תודה משמעותו היא לחנך מחדש את המוח שלנו לראות מה שבאמת אמיתי ונכון וחשוב עבורנו.
אנחנו יותר ויותר מנותקים מהטבע האמתי שלנו,מהלב שלנו. למדנו להחשיב רק את מה שנחשב בעיני החוץ, למדנו להתעלם מכל מה שפָּשוּט, מכל מה שאמיתי ושמח ויקר "לנו" ולחיים "שלנו". אנחנו בחיפוש תמידי אחרי חיקויים ואחרי גירויים חיצוניים.
המוח שלנו חונך להתעסק ולראות רק מה "שנִדְמֶה" לו שחַסֵר. מה שיש לנו הופך להיות ברור מאליו.
לצערנו – אנחנו מעריכים דברים מסויימים בחיינו רק כאשר אנחנו מאבדים אותם. אנחנו כמו נִדְרָשיִם שהסבל יהיה גדול כדי שנלמד להודות ולהעריך את מה שיש לנו.
כל מה שאנחנו תופסים בעדשה שלנו עובר דרך הפילטר הזה ומהסיבה הזאת אנחנו מתעלמים מכל השפע הקיים כי השפע הזה מוסתר מעיננו.
חונכנו לצרוך הרבה יותר ממה שנכון לנו..
כשאנחנו חווים התנסויות שליליות ומנוהלים ע"י אמונות שגויות ונמוכות לאורך זמן, אז מובן שקשה לנו להיות בהכרת תודה לקיים משום שאנחנו "לא רואים יותר" התפיסה שלנו התעוותה עם הזמן.
כדאי ורצוי להתחיל להודות על דברים קטנים, פשוטים ומהותיים כמו: אני בהכרת תודה שאני בחיים, אני בהכרת תודה על הגוף שלי, אני בהכרת תודה לרגע הזה, אני בהכרת תודה על כל האנשים סביבי, על האהבה שאני מקבלת, על האהבה שקבלתי עד כה ולא הערכתי,אני בהכרת תודה על היופי סביבי ועוד ועוד…
אפשרי בהחלט ללמוד מחדש, אפשרי בהחלט לשנות אמונות נמוכות ולהחליף אותן באמונו גבוהות ומשרתות יותר ואז ההכרה ביש וההודיה על הקיים יהפכו להיות מצב טבעי עבורנו ונחווה שפע.