על החסר באהבה עצמית
כאשר אנחנו מתקשים לאהוב את עצמנו או לקבל חלקים מסויימים באישיות שלנו, אנחנו מבקרים ושופטים את עצמנו לחומרה. יכול להיות שנרגיש שלא משנה מה אנחנו עושים זה תמיד מרגיש לנו לא מספיק טוב ואנחנו משקיעים מאמץ רב לעשות יותר ולעשות טוב יותר.
לרוב, המצב הזה נובע מזה שהפנמנו בילדות המוקדמת שלנו, אמירות מסויימות מההורים שלנו ומהסביבה שלנו שנחקקו אצלנו בתת מודע.. אמירות של ביקורת ושיפוטיות או כעסים או זלזול או הקפדת יתר או חוסר גבולות, או חסר בחום ובתשומת לב ועוד והפרשנות שלנו למסרים האלה היתה: לא אוהבים אותי כמו שאני. היום, גם אם הורינו כבר לא נמצאים אתנו, נמצא את עצמנו חוזרים בדיוק על אותן אמירות פנימיות שהפנמנו והתוצאות שלהם נראים בשטח.
יהיה לנו קושי להיות עצמנו, אותנטיים, אנחנו נשתמש במסכות שונות… כדי להסתיר את אותם חלקים בתוכנו שאנחנו לא אוהבים בעצמנו, שאנחנו מבקרים ושופטים. המסכות יכולות להיות שונות.. אחד ישחק את האיש החזק, אחר ישחק את האיש הנחמד או המושלם, , אחד יהיה ציני.. הכל זה מסכות, וכל המסכות נועדו להסתיר חלקים בתוכנו שאנחנו מתביישים לחשוף. מתביישים לקבל.
כשאנחנו חסרי אהבה פנימית לעצמנו יכולים להיות לנו רגשי נחיתות בהרבה רבדים בחיים. חיזוקים ומחמאות שנקבל מבחוץ לא נצליח להפנים אותם ויהיה תמיד איזה קול פנימי בתוכנו שידחה אותם. גם אישה מאוד יפה לכל הדעות, תתקשה להאמין בכך על אף החיזוקים והמחמאות, היא תדחה את המחמאות כי היא לא אוהבת את עצמה…
חסר באהבה עצמית גורם לאדם סבל רב. זה יבוא לידי ביטוי גם בתחושת בדידות עמוקה על אף שהרבה חברים מקיפים אותנו. תחושת הבדידות היא פנימית ולא נראית כלפי חוץ, הסובבים אותנו לא מבחינים בה כי היא פנימית והיא מוסווית…
זה יבוא בתחושת עצבות וריקנות שמציפים ללא התראה מוקדמת, ובקושי שלנו להכיל אותה ובניסיון לברוח ממנה ע״י התמכרויות למיניהם כמו שתיית אלכוהול רבה, סמים, בילויים אובססיביים, עבודה אובססיבית, תלות במערכות יחסים הרסניות שלא מיטיבים איתנו ועוד…. העיקר לא להרגיש את הרגשות הצפים והכואבים שרובם אם לא כולם נובעים מהחסר באהבה ובקבלה עצמית .
ללמוד לאהוב את עצמנו זו אומנות שאפשר בהחלט ללמוד אותה.